אני כותבת לך מכתב
באותיות קידוש זהב.
אני חותמת תקופה ארוכה
על פיסת נייר דקה.
אני משלחת בך חיצי אהבה
בפעם האחרונה
ביודעי שמחטיאה,
בכוונה,
כאלו שבך אינם פוגעים,
כאלה שלא מתכווננים,
כי אני יודעת , שליבך אינו שלי,
כי אני יודעת , שאתה לא ממש איתי.
היינו גם בפון, היו לנו כתובים,
ריגשנו לכמה דקות, לרגעים כה מעטים,
אך אני כבר יודעת , שכל נסיונותי להתקרב
נדחו על ידך, וזה מובן שאינך רוצה, אינך אוהב.
ולסיכום.... בלי להכביר מילים,
אהבתי להתרפק על אותם זמנים.
חלמתי, קיוויתי, ערגתי,
ניסיתי לדמיין המשך אחר,
אך כבר מבינה שאין יותר....
ולמרות געגועיי לשיחות, למילים,
מבינה שהגיע הזמן לסגור עניינים.
אני סוגרת את המעטפה
של מכתב הפרידה
וחותמת אותה בנשיקה.
הייה שלום, ובהצלחה רבה לך
כייף לה לזאת, שתצליח לחטוף אותך.
נכתב על ידי
ila2008, אישה בת 60 מקרית שמונה, בתאריך 06/08/2008
(סיפור זה נצפה 3,805 פעמים)