סוף זה גם התחלה חדשה,
אבל כשנמצאים בסוף
חושבים רק על ההתחלה הישנה,
ומייפים את הרגעים,
וזוכרים רק את הטובים,
והלב צובט,
והרגש מתלבט,
והבטן מתהפכת,
ותחושת יד בגרון לופתת,
ובכי, בלי צחוק לסרוגין,
ועצבות מעיקה, נושכת
לא נשמעת לאורלוגין,
כל היום וכל הלילה
זה דופק בראש,
מציק גם בחזה,
ותפילה אחת נישאת :
שכבר יעבור הזמן הזה...
נכתב על ידי
ila2008, אישה בת 60 מקרית שמונה, בתאריך 07/07/2008
(סיפור זה נצפה 5,266 פעמים)