את בשבילי הרגש והתמימות,
שזוהר מגופך במין כזו חמימות.
את בשבילי אחת נפלאה,
שברגשותיה, מחשבותיה ומעשיה
מצאתי מן הרוך והאהבה,
מן החום, הכאב וגם מן ההבנה.
את בשבילי קצת מן הבגרות הילדותית,
שאופפת רק מעט ממאכלסי האדמה,
ויש בך מן הילה קדושתית,
שרק עין חדה תבחין בה.
את בשבילי סיפור של קשיים,
ולמרות זאת כולך סבלנות
ואהבת חיים.
את היא שראיתי בחלומות
ומול.......הראי
את, בשבילי –
אני.
נכתב על ידי
ila2008, אישה בת 60 מקרית שמונה, בתאריך 23/08/2008
(סיפור זה נצפה 3,889 פעמים)