מסרבת לתת לרגעים הללו להתמוסס.
צחור שאיפותיי מזוכך בכסות עצמותיך
כפלגים הנשטפים אל מזח קיומך.
בלחישות פיוטיך צורב בי
בוער בעקבות גופי,
כושל בי ודורש מוצא,
רגע לפני שתעלה עוד
עננה חמה כמו זו
של אוגוסט הנורא.
ההלך הגאה שאתה
נוצר בך, בי, מגע.
כותב בחלומותיך
את המילים שלחשתי באוזנך.
נכתב על ידי
גלתיאה, אישה בת 63 מאילון, בתאריך 14/04/2012
(סיפור זה נצפה 1,934 פעמים)
