בשחור הלילה,
בשחור הלב
זיקוקי כוכב
טסים בנתיב
לא מוכר.
מבקשים להאיר
לי הליל,
לעורר את
חשכת הלבב.
אך בעודי מנסה לגעת,
כבים הם לנגד עיני.
מותירים אותי באופק,
כאומרים הישארי כאן לבד.
ביקשתי את הים לשלח
גלים עתירי גובה,
שיגעו בי ואפילו לרגע,
כמכבים את הלב
שנשרף.
נכתב על ידי
גלתיאה, אישה בת 63 מאילון, בתאריך 17/04/2012
(סיפור זה נצפה 1,822 פעמים)
