הם היו כעוף השמים
הנושא בין כנפיו
חלומות על בית.
במעופם היכתה
השמש עיניהם,
שיברה לרסיסים
כל חלומותיהם.
בעודם מרחפים,
בנתיבי השמים
בדרכם אל
בית חלומותיהם,
נערף צווארם
הותר דמם עלי
ארץ נוכרייה.
אדמה זרה
הסופגת דם אדם,
ומשחרת כשועל
לטרף.
נכתב על ידי
גלתיאה, אישה בת 63 מאילון, בתאריך 19/04/2012
(סיפור זה נצפה 1,776 פעמים)
