במקום בו רוחי עלי סערה
שמעתי לחישות אהבתך.
ועכשיו, כשגזרת עלי דינך.
מחבקת אני, את עצמי
מגנה עלי מהקור והצינה.
בראשי עוד מתנגנת לה
סרנדת אהבתך, שהיתה
ואיננה, כי בחרת בשתיקה.
במקום בו נשקת לי
ניתץ אלי כוכב טועה.
כוכב שלא השכיל לחמם
את קור הבדידות והצינה,
שהותרת לי בעת לכתך,
ברגע שהבנת כי אני, לא לך.
הכוכב הזה הותיר לי מנחתו
ככווייה חמה ולוהטת.
במקום בו טעמתי לרגע אהבתך
דמעה זולגת במורדות לחיי,
מתווספת לרעותה, מלמדות אותי,
מחסור אהבתך.
נכתב על ידי
גלתיאה, אישה בת 63 מאילון, בתאריך 06/01/2013
(סיפור זה נצפה 1,658 פעמים)
