אתמול בערב הוא עזב את הבית
לקח מטלטליו והשאיר לי את צרור המפתחות
אבן ענקית ירדה באותו רגע מהלב
פתאום הרגשתי שהגוף שלי כבר לא דואב.
אמנם יש את כאבי הפציעה
שיישארו איתי עד היום בו אבוא לקבורה.
אך כאבים אלה הם שלי רק שלי
ולא אותם אלה שאסור היה להם להיות מנת יומי
כאבים של גבר שאהב להשפיל וכל כך ללב להכאיב.
אז נכון שהרבנות עדיין לא אישרה את הגט
אך דיי לי כרגע בהסכם שבבית המשפט נחתם
זה ששם לעולמים על הזוגיות הראשונה חותם
של אדון וגברת כך וכך שהפרידו מבטים
והסירו השבועה שנשבאו אז לעולמי עולמים.
מאושרת שזכיתי בחיים חדשים
אז ייקח עוד יום יומיים
וגם את הגושפנקא הזו אזכה לקבל.
יום מיוחד היה לי אתמול יום בו קיבלתי את חיי בחזרה.
נכתב על ידי
גלתיאה, אישה בת 63 מאילון, בתאריך 04/05/2012
(סיפור זה נצפה 2,248 פעמים)