רוצה הפעם לחרוג ממנהגי,
כי לא לכולם אני יכולה לכתוב בפרטי.
אני אשחרר כאן מעט אינפורמציה,
שלסיכום תגרום יתכן לאיזו ריאקציה.
חייתי 15 שנים בארץ זרה,
חזרתי לפני 4 שנים ,ומצאתי שארץ מולדתי מוזרה.
כתבתי כבר במאמרים קודמים,
על הדיעה שלי בכללי על גברים .
כשחשבתי שמצאתי לי כאן יותר חברות מחברים,
בעצם עכשיו חלק מהן הצטרפו למאגר האוייבים.
כששהיתי בארץ המארחת שלחו לי הורי ז"ל ,חוברות תשבצים,
כדי שאתעדכן בעברית התיקנית ואכתוב ללא שגיאות, ופיצוצים.
הדגש על שפה נאותה דהיינו, דיבור, קריאה ,וכתיבה,
תמיד היה אצלי בבחינת בדיקת חובה.
וזה אומר גם על שתי השפות הנוספות,
שגם עליהן אני שמה לב בתכתובות.
לכתוב מאמרים בחרוזים קיים אצלי שנים,
עוד בהיותי צעירה בבית הספר כתבתי שירים.
בזמנו שלחתי מספר מאמרים כאלו מחו"ל,
עם שם אחר כדי לא ליצור בלבול.
לא טרחתי אז לעשות שמירת זכויות,
אבל מסתבר שזה גורם כן למריבות ,וטעויות.
אינני חייבת להתצטדק כאן לפני אף אחד,
רק שבלתי אפשרי להשאר אדישים, ועם חלק מהאנשים במיוחד.
יושב לו החוכמולוג מאחורי הצג והמקלדת מגבעתיים,
וחושב שמזיז למישהו התגובות הטיפשיות שלו שבעתיים.
הוא לא מסמפט אותי ואני לא אותו,
רוח וצילצולים כולו.
לא מכיר אותי אישית אבל קורא את שירי,
אם בינה היתה בראשו ,היה מבין שזה סגנון כתיבתי בוודאי.
וכן היה אחד שטען שהוציא שלושה ספרי שירה,
מוזר לא קיימים אותם ספרים באותה הוצאה.
אם חסרה לפעמים המוזה וכבר מעתיקים,
חשוב לעשות הגהה ,ולתקן שגיאות כתיב לפני ששולחים.
חלק מהגולשים שמכירים את צורת הכתיבה שלי,
כתבו לי את דעתם בפרטי.
לסיכום מי שלא מקובל עליו מה שכתבתי ואכתוב על מיני רעיונות
שפשוט יתעלם, יעבור הלאה, ושלא יבלבל את המוח עם שטויות
כי אני לא יושבת עם היד על הלחצן לעלות את רמת הצפיות,
זה ממש טימטום כך לעשות .
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 27/02/2010
(סיפור זה נצפה 4,577 פעמים)
