בהתחלה כמו בסוף,
עולה באופק אור.
רואים מנגד את החוף,
ומתחילים לחתור.
ויש לרגע הוא קרב, לרגע מתרחק.
שומעים בחוף איך שהלב בוכה, וגם צוחק.
ובסיום כמו בראשית,
נשמע ברקע שיר.
נושאים עיניים להביט,
באופק הבהיר.
והכוכב זורח שם למרות שסוף היום,
ומחדש הבוקר קם צומח מחלום.
ויש לך ביד קצה של התחלה,
ואז אתה פתאום מוצא,
את עצמך מולה.
אז תודה על התמיכה, העזרה, והידידות,
תודה שכולכם כאן עבורי, כשמסביב רק בדידות.
תודה על האמונה, והידיעה, שגם זה יחלוף ויעבור,
ותודה שאתם עוזרים לי להתהלך שוב, בנתיב השמחה והאור.
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 11/11/2009
(סיפור זה נצפה 4,791 פעמים)
