שתיקות מעיקות, דיבורים מכבידים...
תקועים שלשום, במקום לא מתקדמים...
מילה או ריגוש חדש נחוצים...
אחד מהשני לא יודעים מה רוצים...
אחד רודף כוח, שני רודף אהבה...
כמו שחור ולבן בקערה צהובה...
ניגודים נמשכים אך כאן ממש לא...
רק אחד מדבר, השני שפוט לקולו...
ואיש לא עושה כלום שום דבר לא מפסיק...
הכל סנכרוני רטוב ודביק...
אהבה פה שולטת זו מילת המפתח...
כי ידוע שחזק את החלש מקפח...
שמישהו יגיד כבר משהו או יפסיק...
שיקח את המשפט ויכניס בו נקודה או פסיק...
סיטואציות מוגזמות, מלנכוליות מתמשכת...
רק צעקה תפיג את השקט...
אך איש אינו ער ולאיש לא איכפת...
לאט לאט נהרס גם המעט...
זכרונות מעורבבים הכל מבולגן...
ברדאק אטומי בתוך חלום מוגן...
אולי היום זה יקרה ואם לא היום אז מחר...
מתישהוא ברור הסיפור נגמר...
והיום זה היום בו הסתיים החלום...
מפסיקה התמימות ויורד כל החום...
הנשלט על יוצרו קם ובועט בשולט...
מסתבר כי סופית את מעשיו הוא קולט...
רק הזמן יגיד אם הגלידו הפצעים ונשברה השתיקה...
והאמת יושבת לה בצד ומחכה...
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 14/12/2010
(סיפור זה נצפה 4,656 פעמים)
