ישנם חברים כאן שמגיבים לי תגובות מדהימות---
ואם תשימו לב גם להם יש כתיבה בחריזה ,פשוט כשרונות---
גם אחרים שהבינו את המשפטים ומבחינים את מה שנכתב בין השורות---
יודעים למה התכוונתי בכל סיפור בלי לזייף במחמאות---
לא חייבים לאהוב מאמר סיפור או שיר---
אבל גם תגובה לא מחמיאה, צריך לדעת כיצד להשאיר---
התחושות שלי, מודה באשמה הן מאוד מוחשיות---
אני מלאה ברגשות לוחמניות---
מרגישה צורך על החלש ועל הנזקק להגן---
מפני שתמיד יהיה אותו אחד/ת שעל זה ינצל לנגן---
הכתיבה שלי מגיעה ממקום ישר מתוך מחשבתי באותו רגע---
הנושאים צצים ככה לפתע---
רק מי שמכיר אותי ואת כתיבתי---
מבין שזה האופי שלי ובלתי אפשרי לשנות אותי---
הסיפורים הנכתבים מתוך כעס ושעט נפש---
נועדו לזרוק אנשים מסויימים שם מקומם -לרפש---
התנהלות לא נאותה ,התנהגות מחפירה---
מעידה על האדם שמולו אתה עומד פשוט- צרה---
הפסקתי להאמין באהבה כי היא אכזרית ומשתקת---
ברגשות היא משחקת---
גברים בכללי שכחו כיצד לחזר אחרי אשה---
הכל מזוייף ,מהיר ,ללא תחושה---
מה היה קורה אם לאור הירח הרומנטי---
תזמינו מישהי לארוחה זה ממש פנטסטי---
על השולחן משקאות תגיש---
משהו קל או אולי אלכוהול חם שאותה ואותך יתיש---
אופסססס חרגתי ממנהגי איך אני חחחח נסחפת---
אני ורומנטיקה ??? אותה הודפת---
מפני שכבר היו לי בעבר ניסיונות לא מזהירים---
בפגישות שלא לעניין כאמור עם גברים---
בנוסף בהמשך לסיפור הקודם ראו תגובה
של אותה אחת ש-לה הוקדש הסיפור היא חחח לא אהבה
אני משעממת אותה כך היא כתבה
ונכון הכל מצוץ מאיזה ספר משעמם חשבה
ולכן מי שלא הבין שאין לי בפירוש צורך בכלום
ש---יקום.
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 05/09/2011
(סיפור זה נצפה 4,980 פעמים)