יש הטוענים שאני שנונה...
מורת הרוח שבי, לא נמצאת בממתינה.
נכון!! לא שומרת דברים בפנים...
וזורקת מילים ,שלא כל אחד מוכן להפנים.
מוזר! אני ניתקלת לאחרונה בתארים מפוברקים...
כאלו שלא ישאירו אותי ללא תגובה, וימצאו את עצמם לפני כיתת יורים.
ציניות וסרקסטיות יש לי גם מלא בנשמתי...
אך מדוע חייבים לנתח בצורה מעוותת את נפשי?
קציני בריאות ומחדל הנפש המזוייפים...
מהו ניסיונם בכאבו של אדם ,על מה הם בעצם מדברים?
על נשים בכייניות שמתלוננות ללא הרף על מר גורלן?
מהיכן הליצנים האלו יודעים מה מתחולל בנפשן?
כן האכזבות מלוליייני החצר גורמות לצרבת ולקבס...
ולנו ממכם החוצפנים למינהם מזמן כבר נמאס.
חוכמולוגים רק מאחורי צג ומקלדת...
במציאות אתם בדיחה מהלכת.
מזלי שאני לחלוטין שפוייה בחיים...
עובדה מקבלת פידבק מדהים.
מכאלו שמסכימים ומסכימות עם האמת שעליה אני כותבת...
זו דרך מעולה לביטוי כעסים ,גם אם לאחרים נגעתי בנקודה כואבת.
אחרי שאתם קוראים מאמר כלשהו ,קראו אותו שוב...
מאוד יתכן שלא ירדתם לסוף דעתו של הכותב חבל, כי זה חשוב.
גשו למראה שבביתכם...
הסתכלו על עצמיכם.
ותגיעו למסקנה...
שאינכם כלל קציני בריאות הנפש והנשמה.
אלא סתם אנשים משועממים...
שמנסים עלינו להוריד תיסכולים.
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 21/10/2010
(סיפור זה נצפה 4,516 פעמים)
