באחד המאמרים האחרונים קיבלתי תגובה...
שנתנה לי רעיון נוסף לכתיבה.
המסרים הנוקבים עליהם אני כותבת...
באים מהראש וגם מהלב לעיתים מתוך כעס אני נסחפת.
קראתי מאמרים של גברים נדירים ורגישים...
כאלו שמחפשים באמת אהבה, ולא סתם כייף וקישקושים.
אבל אותי קשה יהיה כבר לשכנע שאני טועה...
הכללות הכל באותו סל הקנייה.
מסרים נוקבים ,מסרים כואבים...
ואני יודעת שאני לא היחידה שחושבת כך, יש עוד הרבה נשים.
אתם משדרים שליליות ואני קולטת...
לכם אין שום רגשות ולכן מיד חותכת.
המשחקים הנבזיים ,השקרים השחורים...
צורת הפנייות ההזוייה שלכם כגברים.
כן אינכם מודעים שזה מאוד וולגרי...
הכל מסחרה אחת גדולה שנמצאת בסרט ריאלי.
התייאשתי, נמאס לי כל הזמן להדוף...
כבר אין לי כוחות יותר אתכם לדחוף.
כשתבינו שאתם כולכם רק עושים שגיאות...
יהיה מאוחר מידי לכפר על עוונות.
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 29/09/2010
(סיפור זה נצפה 4,792 פעמים)