אתה מתעורר זז צומח,
והחלל שמסביבך מתפתח.
כחול, אפור ,להט השמש אחרי הגשם,
חיוכך מלא קסם.
רעש או שקט מוחלט ,
אתה מושך אותי אליך מיד.
בעינייך מופיעה תשוקה,
שנינו נזרקים בפראות על המיטה.
יונקת את לשונך בצימאון,
רוצה אותך עכשיו המון.
יורדת לאט לעבר הכידון,
והוא רוטט מחכה ללשון.
אתה נאנח, מתענג, ואני עושה לי משתה,
משתעשעת איתך, רוצה שתתחנן ותחכה.
אותך לבלוע עד לשד עצמות,
ואתה דורש שלא אחדל עוד ועוד.
על פניך לפתע ארשת פראית ,
משתוקק להשתלט עלי כמו רוח תזזית.
נותנת לך לטעום אצבעות עם קצפת,
והאווירה מתלהטת משתלהבת.
באחת נהפכות התנוחות,
וראשך יורד אל בין רגליי הפתוחות.
שם אתה מוצא יערת דבש,
ואם לא אדחוף אותך, לא תפסיק ממש.
הלחות גוברת, הנשימות עמוקות,
העפנו על הריצפה סדינים ושמיכות.
הייצר מגיע לשיאו ושנינו מיוזעים,
שוכבים אחד בזרועות השנייה ונרדמים.
"פרפרים"
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 16/04/2010
(סיפור זה נצפה 5,287 פעמים)
