ראיתי כבר את המבט הזה בעבר,
הצער שבליבך ,הכאב שלא נגמר.
היית כאן יותר מידי זמן,
מישהו גרם לך עצב במכוון.
ראיתי את המבט המסוייג בעיניך הרבה פעמים,
כמו קורא: תני לי חום ופירגונים.
חייך הם כמו באר המשאלות,
לאן הם זורמים ? זו שאלת השאלות.
אמור שלום ללילות הבודדים,
וגם לעלי השלכת הנופלים.
גרום לרוחות הצפוניות הקרות להעלם,
ולכאב ליבך להסתיים.
כי יום אחד השמש עליך תזרח,
תמחוק דמעותיך וצחוקך שוב יפתח.
יום אחד כל חלומותיך יתגשמו ,
ופרחים בדרכך יפרחו.
------------------------------------
שיר נוסף מהספר: "פרפרים"
כתבתי והוקדש לידיד אינטימי
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 03/04/2010
(סיפור זה נצפה 5,022 פעמים)
