בחסות החשיכה פרץ לחייה...
נכנס וכבש את כל סביבותיה...
פרש רשתו לאט עלייה...
סחף וסחרר את חושייה...
לחישותיו מנגנות באוזניה...
כמיהתה אליו פשטה באבריה...
פתחה לעברו זרועותיה...
נצמדה לגופו כשליטף שערותיה...
כשנגע בשפתיו בצווארה...
ללא היסוס לתשוקתו התמסרה...
בנפשה חשה את להט האש...
עינייו הכהות גרמו לה אחריו לגשש...
נשמתה בתוכה הסתחררה...
במעשה האהבה הוויתו לתוכה חדרה...
תשוקתם היתה כרוח סערה...
בין לילה ליום תאוותם התגברה...
@אירית@
(סיפור זה נצפה 4,942 פעמים)
