אין לי היכן יותר להסתתר,
חושבת שהאהבה מצאה אותי, ועליה לא רוצה לוותר.
צריכה מעט זמן לחשוב , לטפס על איזה הר,
העננים יחממו אותי ,כשיהיה לי קר.
הייתי הרבה ימים לבד ,שקועה במחשבותי,
לעתים בלילות ,הבכי פרץ עד בלי די.
היה חסר חיבוק ,חום ,וחבר של ממש,
שאיתו אוכל להזדקן ללא חשש.
אבל ניתקלת בדרכי ועכשיו אני רוצה,
שתראה לי מה זו אהבה בלי מחיצה.
כתף משענת ,שכם איתנה,
אוזן קשבת ,ותשוקה במתנה.
תן לי להרגיש מהו אותו דבר מדהים,
שבזכות האהבה נרגיש מושלמים.
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 06/04/2010
(סיפור זה נצפה 4,748 פעמים)
