אני אוהבת תפוחי עץ עסיסים אדומים,
הם מתוקים יותר ,ולשאר הזנים אינם דומים.
מדוע אני כותבת פתאום על תפוחים?
כי זהו פרי של פתויים אבל גם של חיכוכים.
את חווה אימנו פיתה הנחש,
חינחן לה ובאזנה לחש:
"קחי תפוח מהעץ תטעמי והבינה תגיע אליך
ואולי כך את אדם תוכלי לנצל לצרכייך"
וזה מעניין כי אפילו היום,
את רוב הגברים ניתן לפתות כך פתאום.
רק שלעיתים בסלסלת הפירות,
ישנו פרי אחד רקוב שעושה לפירות האחרים שמות.
הוא מעביר להם את רקבונו ,
וגורם נזקים בגלל אחד שכמותו
.
אם מישהו לא הבין למה התכוונתי,
זה קשור לרוב המכות מתחת לחגורה שעד כה כתבתי.
הפגישות, ההתייחסות ,ההתנפלויות ושאר ההתנהלויות,
גורמים לשאר התפוחים לקבל דחיות.
ולכן אינני יודעת אם קיים תפוח אדום אחד,
כזה שימשוך את תשומת הלב מיד.
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 16/01/2010
(סיפור זה נצפה 4,711 פעמים)
