אתה נר האהבה הזוהרת,
האש שבין הסערה, הרוח, והגשם בוערת.
מאירה את האור דרך ליבי שלי,
עד סוף הימים בשבילך ובשבילי.
הגעת אלי כמו השחר מבעד לאפלה,
זוהר כשמש לתוך חלומותי כמשאלה.
אתה האחד אתה היחיד,
אותך אני רוצה לתמיד.
אמרתי שאותך אהבתי ,
אבל בעצם שיקרתי.
כי יש לי יותר מאשר אהבה בפנים,
הרגשות שלי אינם טועים.
האהבה הזו ככל שהיא מתחזקת,
נשמתי אותה הודפת.
קשה למילותי לך להסביר,
צריך מידי פעם להזכיר.
טעם גן עדן כה עמוק כה נכון,
ובך אותו מצאתי המון.
צריכה אותך לנצח זקוקה לך לעד,
אתה הפרפר המיוחד.
---------------------------------
מתוך "הפרפרים"
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 03/04/2010
(סיפור זה נצפה 4,489 פעמים)
