שכח את צערך ושים אותו בצד,
עזוב את המחר נתחיל עכשיו לחיות מיד.
תן לי לקחת אותך דרך לילה של אקסטזה,
אני אוהבת לשמוע את קול המנגינה זזה.
מתחת לאורות הזרקורים ,המוזיקה מנגנת מלודיות,
אראה לך את הזוהר הזהב והפנטזיות.
נצלול יחדיו למעמקים,
ושם נדלה מהצדפות פנינים.
כי כשאתה רוקד ונסחף על רחבת הריקודים,
ליבך שר ומזמר פיזמונים.
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 20/05/2010
(סיפור זה נצפה 4,526 פעמים)
