המסך ירד על הבמה...
הסתיימה זה מכבר ההצגה.
השחקנים השילו מעליהם תלבושות...
ועובדי השירות הזיזו תפאורות.
האולם התרוקן מקהל הצופים...
ואת הלכלוך הסירו המנקים.
נשארה רק השחקנית הראשית במחזה..
בחדרה הורידה לאט איפור ,ומועקה נוצרה לה בחזה.
למרות שקיבלה המון מחמאות וזרי פרחים...
כי אותה מעריצים, ואחריה רצים הרבה מחזרים.
לחץ וכאב ראש הטריד את מנוחתה...
מפיה פלטה אנחה כבדה.
דמעות זלגו מעיניה, זרמו על פניה היפים...
היא ידעה שמאחורי כל החינחונים .
הכל מזוייף ,הכל בא משקרנים...
הבטחות, מתנות, אבל מנצלנים
כי בסופה של כל הצגה היא תקוד קידה...
אבל תחזור הביתה ותכנס לבד למיטתה.
כן השחקן זה אתה או אני בסרט של החיים...
רק שאת זה אינכם מבינים ,ולכן אתם נשארים בודדים
.
מסקנה לא כל דבר צריך לקנות,
רק כרטיס להצגה הזו ,ולנסות ממנה להנות.
@ אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 18/10/2010
(סיפור זה נצפה 4,287 פעמים)
