כתבו לי:" עזבי מספיק עם ההתגוששות המילולית
מה שלא תכתבי ואיך שיגיבו לך בדרך לא בונה ושלילית"
"יפול על אזניים ערלות ועיניים עיוורות
אלו הן התוצאות של מחרחרי מלחמות"
חושבת שאני חייבת כאן הסבר מהותי...
הרי לא יתכן לכתוב דבר שקר שטותי...
גברים שמעולם לא פניתי אליהם כי אני לא פונה...
מקסימום הגבתי על מאמר או פנייה...
טוענים שמפני שהם סרבו איתי להפגש...
אחפש טרוניות כדי איתם להתכתש...
רבותי! מהיכן המצאתם שוב עוד כאלו פטנטים...
כדי שפגישה תתקיים צריך מספר אלמנטים...
ואתם אינכם מודעים לגיחוך שזה יוצר...
עד כמה אפשר לשתוק על שקרים ולוותר?
ובנוסף בעצם אתם לא אשמים בכלל רק אני עושה הכללות...
כי אוי אני "אירית הערירית" שרק עליכם מספרת מעשיות...
כשהמסר הוא חזק ונוקב...
והכעס בא מהלב...
אהה ,ברור זה קל להאשים אותי בכזבים...
כי הרי את עצמכם כגברים אתם חושבים...
אם ביקורתיכם היתה גם ביקורת מגעילה...
זו הטעות שלכם הכי גדולה והיא לא ממש מועילה...
אני מוכנה לקבל תגובה לא מחמיאה...
רק הנקודה שאצל רובכם זה לא קיים בתודעה...
כל שאתם רוצים זה להרע ולפגוע...
אבל היום קשה יהיה אותי לפצוע...
הטיפשות נמצאת בצד שלכם...
כבדו אותי ואכבד אותכם...
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 74 מבחו"ל, בתאריך 11/11/2010
(סיפור זה נצפה 8,629 פעמים)