כותב לך מכתב זה ברגשות מעורבים, אך כנים וצלולים.
לא פלא שחלפה לה תקופה מדהימה קסומה וסוערת במיוחד.
כי הזמן שחלף כאילו לא היה,היה הוא רגע מרגש שבו פגשתי
אותך במיטב אהבתך היית כולך נתונה לאהבתי ואהבתי לך
הלכנו בנתיב חיינו הפוניים לא היה ולו מכשול או סיבה למריבה.
זרמנו במרחבים האין סופים נגענו במקומות שגופנו לא נגע שם,
ידענו לזרום עם הרגשות הסוערות נתנו דרור למקומות האלו
לסחוף אותנו בלב ים וסוער ,הגלים גלים לקחו את אהבתנו
לאי בודד רק את ואני שם היינו לגוף אחד, מושלם ומיוחד ומדהים.
נוניש את מדהימה,ידעת אותי מה שאף אחת לא ידעה לגעת במקום
הזה שנקרא גוף עם נשמה רגישה ,,רגשת אותי,ואם יש גן עדן
זו את נוניש שלי.
תודה על הזמן על כל מה שאת ואת הרבה כמו הים האין סופי.
יש בך משהו מיוחד ויחיד.
נוניש .להיות איתך בכל רגע זה מלא עולם ,,עולם ומלואו.
כל מילה בים של כל המילים לא יכולה להכיל את שמך נוניש שלי.
נוניש שלי תודה על מה לא, על כל מה שאומר, גמד ומצומק למילה
נויש שלי
ושוב תודה מרגע קט מחייך אך רגע גדול עבורי תודה
נוניש שלי..
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 19/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,459 פעמים)
