בעצים הצמרות נושרים זה הסתיו הבא
הרוח מכה הרוח סוערת הכאב בעצבי מעצים
בואי כבר עד עוד לפני השקיעה אותי מעציבה
והבדידות איתך עוד לא כמו הסתיו הבא
בואי אהובה טרם עוד נפלתי והרוח מכה
ואותי משברת כתרשיש בים
כולי עצבן ועצלן שהעצים עפים
בלי בית בלי אהבה שהרוח מכה
שהרוח מכה היא מכה בי בלי רחמים
בלי רחמים אותי עזבת שעוד אוהבבך
אוהבני שעוד מעט יש שקיעה ולא אלך
כי אם בחושך תמות אהבתי
בואי כבר זה לא עוד סיפור אהבה
זאת אהבה לפני השקיעה שתמות בבואה
של השקיעה
כן אהובתי כבר עוד רגע.......ואני....
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 28/01/2012
(סיפור זה נצפה 3,017 פעמים)
