הימים והלילות מתערבבים הרגשות איבדו את התחושה של האושר והבית נשרף ונאפר
כמו לילות הבדלוח הרחוקים והחרוטים ומפעמים בכל לב יהודי.
הקירות מלאים ומתמלאים עוד ועוד כמו הכותל ה נערם בבקשות הנכתבים מתוך תחושה
של מום מקום ומיוחד אשר נענה בעת צרה
נענה ?
כן לילותיי וימיי נזעקים לאהבתך מחפשים מקום מפלט לבעירה השורפת כל רקע
במשוש חיי
אין איש מבין מה עובר עליי כמו סרטן המחלחל ומשמיד כל איבר פנימי
בגופי עד אשר לכלותם ביום מותי
צועק לך בהרי המדבר ורק ההד משיב צעקתו צעקתי
בוכה לך כמו תינוק ביום מילתו חסר אונים הנעקד לשמחתם של...
ואת השמחה לנפילתם של אוהבייך התרים לאהבתך השקריים
כל מילה בוכייה לך אישה אשר נפלתי בך אישה לא נאמנה
אישה של איש אחד מני רבים.
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 16/04/2011
(סיפור זה נצפה 3,501 פעמים)
