אלך לבדי כאדם מת ואת לא כאן
מרושל כאומלס ישן ברחובות העצב
חזק לא יכול ללכת לראות את הים סגור
אין אדם החוף שומם המים קרים הגלים
סוערים
אל תבכי זה קשה גופי נחרר מעזבונך
לא להתקשר זה מחריד לשמוע צלצולך
ופעמוני אהבתך שתקו לא מצלצלים שוב
אני תמיד איתך וזה הורס לי היום
אל תלכי צלצלי כעפעמוני אהבתך
חזרי נא לשמוע פעמוני אהבתך
ללכת מהרחובות העזובים לים
השקט שכה אוהב אותך
פעמוני אהבתך צלצלי לשובך
ואל תשאלי לשלומי זה קשה
יותר
לשמוע את קולך ואת לא כאן
אל תלכי
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 01/07/2011
(סיפור זה נצפה 3,220 פעמים)
