ובזה תם פרק כואב בחיי הספקנות למצוא את האושר בחיייכן
כל שרציתי זה לעדן ולחדד את המציאות הכואבת מעצם הבדידות
שנוגעת בכל אחד ואחת
גלים גלים סוערים ושקטים
מתחלפים הזמנים רגע רודף
רגע
עולים על הגל נופלים וקמים
כמו גלגל מסתובב
עד אשר נמצא מקום לנוח
ומבעד לזמן
הכאב נוגס בועט ומבעט
ובחלוף
כל שנותר למצות את הרגע
המאושר
מעבר למילים ולמסך צריך
לגעת גם שכואב
ובסופו נתיב האושר
פה ועכשיו
כי אחרת מה.....
ולאירית קראתי את מכתבייך
עזבי שטיות
לא בא לי לגעת יותר
רק מקווה שמובן לך
שהחיים זורמים
זרמי והכל הייה בסדר
מעבר למילים יש גם מציאות
ובמציאות הזו אנו חיים
מאחל לך את הטוב ובטובו
ימלא חייך באושר
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 29/05/2011
(סיפור זה נצפה 3,601 פעמים)
