אם ארצה למות איתך יום בחיי
אקח אותך לחוף נביט לאופק
נראה לא נראה את הקו האחרון
קו המשווה את אהבה הבלתי ידועה
לתהום העמוק לרגש שמחייה את החיות
שלמענו את ואני לא רואים לא שומעים
זולת אהבה הנגועה כמו מחלה החודרת עמוק
לקודש הקודשים בנימי גופנו המתרגש המחלחל
לנגיעות ששם נגעו האוהבים בפרץ של עונג
האלוהי הלא מוסבר שסוחף אותי איתך לתהום אהבה
הגנוז במרתפי היצירה ששם בבוא העת נפליג לאופק
נראה לא נראה נמות מאהבה
וצבא שלם של אוהבים ינחונו במנוחת אוהבים
ויכתבו על מצבתנו פה קבורה אהבה
שלמענה נתתי את חיי
באהבה
ולחש לאהבה
השמורה לך ולי
ביום מותי
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 05/05/2011
(סיפור זה נצפה 3,383 פעמים)
