נסעתי באחד מימי הנסיעות הארכות
כתבתי לך ארוכות מילים חלפתי נתבים
היו גם גשרים עליות ומורדות כל הנשים
כל אהבות היו במסע מטריף שחצה ארצות
ערים כפרים מושבים ואף קיבוצים וגם אומללות
היו לתת לי טיפ שהחיים זה לא רק הדבש
ואיזה עוקץ של זמבורה טעמתי את נחת
החיים טעמתי את המר והחמוץ כל הנשים
גוון של עדות השכלה וסתם אחת שאותה
אהבתי מכולן
והיא איננה
והמר בעזיבתה
יצק ודמע צער
כאב יגון ווחסד
לימים אחרים
אף כתבתי זעקתי
ודממתי כל מילה כתמה
בדמה הטהור
שילווני במהמשך המסע
והנה את מופיעה וצצה
ואף מציצת ומנעימה לי
במר לי גרגירים של סוכר
מילים של דבש מי את?
אלמונית שאולי אפגוש
ואולי לא....
ואולי המילים יהפכו
לשיר אהבה סוחף
שבסופו הנר יכבה
והיין ימלא ראשנו
באהבים נפזרה
עננים לשמש העולה
נביא ילדים לעולם
ונשירה בקול גדול
יש יש יש לנו......
מה לנו נמהר
לשיר את השיר אהוב
עליי ואת מילותיו שחכתי
בעזבונה צללתי
ואת מופיעה ביום אפל
בצללית אהובתי
פזרי ערפלך ואז
אדעך ואף אתן......?
מתנת אישה לך אשבע
בטבעת בכליון כמיהתך
וכיסופיך מתחת לשמיים
יציפו אוהביך במחול חייך
לחייך לחיי ....
ולחיים............
והשיר הזה הוא לך.
אלמונית של אהבה
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 16/01/2012
(סיפור זה נצפה 3,124 פעמים)
