ימי עוברים בכאב נשרפים בגחלי האש
חסר אמונה לך < לכי בחסרונך באמונתך
עזבני לדרכי אל תחוסי לאהבתי וגורלי

הינך כציפור מעופפת לא תדעי דמעתי
בלילות מיטתי עטוף בכאבי כואב אותך
בחלומות מתערטלת עים האחר כפרפר
מתפרפרת עוקצת בחלומותי לא נרדם

חסר אונים פגועה נפשי לא יכל להכיל
אהבתך רחוקה ממני את והכאב דוקר
הזכרונות מציפים את נפשי כציפור
כלואה חסרת אונים עוברים ימי בסבל

לא תדעי עוד אהבתי אל תחוסי
אלך לגורלי כמו הים המצליף
מצליפה בי רוחות עזים ומלוחים
פני בושת פנים אם תחזרי
את לא ראויה עוד לאהבתי
גם אם מר גורלי וימי עוברים
כציפור פגועה וחסרת אונים
אל תתני לי היום למות כי המחר
שוב ישוב ואיתו ישובו הפרחים
בדרכי שזורים ואת לכי לגורלך
קוצים יעטרו שער רואשך
ושמלת מלבושך קרועה מכאב
ימייך ספורים ועורך המבלה
יחלוף בצער נשמתך אלו ימייך
המתוקים המועטים שעוד נותרו
בבושת....................
לכי.................מחייייייייייייייייייי

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 21/06/2011
(סיפור זה נצפה 3,893 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]