השמש הרחוקה שאין לה אומדן
הפרח הקרוב הריח מקרב
התפוח המפתה בכיסופיך
אלך אל השמש הזורחת אל
המרחק מהדרום לצפון ממני אליך
הוא המרחק הפסיכולגי בין אהבה
לרגש עתים למענם אין גבול שלא
אכבוש
את היעד שלמענו חתרתי לכבוש
את המבצר שרבים הגברים שרצו
לכבוש
את היחידה שלמענה נאמר
טוב למות למענו כי למעני את
הלב הפועם ביחידה לטיפול באהבה
נתת לי להבין את השמש הזורחת
שבעתי היא כבתה נתת לי את המים
להפריח את הפרח הקמל נתת לי
את התפוח המפתה נתת לי אותך
ביום קריר וחורפי ביום שהמתים
עודם בחיים באת אליי בכיסופיך
בכישופיך בחייך ובאפי הפרחת נשמתי
המילים הם רק דרך לצייר אותך והלב
שלי אומר ומתרגם את המילים
לרגש אהבתי המתרגש בנגיעתך
נגיעה שהעיפה אותי כמו חלום
ממיטת חוליי החלמתי ולא חלום
את אהובתי אומר לך ביום כיסופים
אין אומר ואין אומרים המתרגשים
כנסי למילים הדלת פתוחה
להתרגש מבעדם ומבעדי
כעבד למילים
נאמן לרגש המתרגש ליום
המתחדש לפרח הפורח
לצוף הצף לדבורה העוקצת
ולדבש תוצרתה
ואומר לך אקבל אותך כדבורה
את עקצותייך ארפה בדבש תוצרתך
על הדבש והעוקץ על החיים ועל אין
חייים הם הן את אשקה אותך בתפרחתי
שהן הימים הפורחים באביב החיים הפורחים
בי ובדבורה לתוצר הדבש
דבש שלי את העוקץ כבר ....
היה
ואת הדבש שבך
אהבתי
ביום צונן וקר
נרפתי
לכי למילים הכואבים בסיפורים האחרונים
וראי את החולי את הציורים הבלתי נסבלים
את היום האפל את הצחנה את החשק
למות ואת השקיעה בתהום שאת הכדור
האחרון היה בקנה להרוג את הרגע הבלתי
נסבל את הקבר שחפרתי ליום שלא אמצאך
.....................................תודה ליום הזה
שחלף וליום הזה שבא.........תודה
