היום שבו נפגשו הנשמות באוויר החלל
הציפורים חגו מעל הנשמה שרו במחול
היקום עמד מלכת התותחים נדמו בקרב
ואני יצאתי אליך נקי מחט האדם הראשון

קראתי בשמך רחוק ואת עודנה יונקת חלב
אימך
קראתי לך אהובה רחוקה
כל הרקמות שנרקמו ומה שרקחתי
ליום שבו תהיה לי לאישה
מאולף ליופיך ונשמתך, חיי.
חיי ,את הזמן שבו את צועדת
ופוסעת בנתיב חיי עולים במעלה
המשעול לפסיגת אהבה שבה
אמרת הויי אהובי...

וואלה

עוצמת אהבה שבך מתפתלת
ומסתעפת בכל נימי גופי ומתעצמת
איתך בריגושים כמו ענן בקשת
צובעת את היופי וממטירה אהבה
ליום אביבי שבו פורחת שדה אהבתי

הוי אהובתי וולאה מדהימה
שבוי בקסימך ונעלם בעולמי
נפל לאהבתך אהובתי
ביום שלך ושלי אהובתי

וולאה

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 01/03/2011
(סיפור זה נצפה 3,651 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]