מלוכלכת סוערת שוברת כואבת רוח קרב מנהלת
מושכת מאושרת זוהרת בים סוערת מטביעה נעלמת
מרסקת על פמי הים אהבות אהבות מוטבעות צפות
צפות ולא צפויות כשהשמש שוקעת איתה אהבה לוקחת
והים כמו ים שקט ורגוע סוער וגועש צופן בעומקו מלא
באהבות איתם לא נדע לעולם את סוד אהבה.........

כשם שלא נדע

המלחמה מאדם וחווה שיכורה מכשפת וסוחפת

כשם שלא נדע

למה ומדוע לא ידוע מה קיסמה וסודה ללכת
שבי אל הלא ידוע לבנות ולהרוס לאהוב ולכאוב
למות למענה ולמות בעוונה החטא שאין איש בעולם
ידע טיבה שם שוכנת ועטופה

כשם שנדמה שהיא פה היא רחוקה כמו היקום המוקסם
והבלתי ידוע

וברדיו מודעים שקט ורגוע
ובפנים הלב סוער וכואב

כשם שלא נדע

נמשיך לכתוב ולגשש
ולא נדע אותה.......

אהבה???.....

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 12/09/2011
(סיפור זה נצפה 3,020 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]