שיער אסוף ברשול חפוז<br />
בגד בלוי כדרך חיים דהוי<br />
עינייה ירוקות סתמיות<br />
לחייה סמוקות מקור<br />
פצעוני עור יבש<br />
בוהה בלא כלום<br />
במקום חשף לקור<br />
נרטבת בגשם<br />
כלא כלום<br />

&amp;amp;nbsp;<br />
<br />
מצאתי אישה<br />
<br />
חסרת כל<br />
<br />
&amp;amp;nbsp;<br />
<br />
בימיה הטובים<br />
<br />
עוד ניכר בה<br />
<br />
זכרון<br />
<br />
והיה הוא<br />
<br />
עלם חמודות<br />
<br />
את זכרונו<br />
<br />
איש לא יקח<br />
<br />
גם שחלפו<br />
<br />
ארבעים שנה<br />
<br />
סביבה נטושה<br />
<br />
לא איש יבין<br />
<br />
אמא שכולה<br />
<br />
אמא<br />
<br />
ואינה מאמינה<br />
<br />
שבנה לא ישוב<br />
<br />
ורק יום היכרון<br />
<br />
מעיר בה<br />
<br />
את הבום<br />
<br />
שנשמע על דלת<br />
<br />
ביתה<br />
<br />
בינך לא ישוב<br />
<br />
ובין כל המצבות<br />
<br />
לחללים שמו<br />
<br />
כמצבה עטורת<br />
<br />
סמלים<br />
<br />
על בן לוחם ואמיץ<br />
<br />
ולא לא תבין<br />
<br />
זאת עד יום מותה<br />
<br />
לגורלה<br />
<br />
&amp;amp;nbsp;<br />
<br />
לא מאמינה<br />
<br />
כך אמרה לי<br />
<br />
שנה אחר שנה<br />
<br />
ואותה אזכור<br />
<br />
עד יום מותי<br />
<br />
אמא שכולה<br />
<br />
ולא מאמינה<br />
<br />
&amp;amp;nbsp;<br />
<br />
נ ב<br />
<br />
כשדברנו תמיד<br />
<br />
היא אמרה בשיחות<br />
<br />
עליו כאילו הוא<br />
<br />
חי בתוכנו<br />
<br />
לא מת<br />
<br />
הוא חי<br />
<br />
והייתי אמור לבחור<br />
<br />
מילים שמתאימים<br />
<br />
למציאות שלה<br />
<br />
&amp;amp;nbsp;<br />
<br />
כתבתי לכם<br />
<br />
שהיום הזה לא<br />
<br />
שפר עליי<br />
<br />
והנה זה בא<br />
<br />
חלפתי על עשרות<br />
<br />
מצבות אבני ציון<br />
<br />
כהכנה ליום היכרון<br />
<br />
וכל מצבה שאלתי<br />
<br />
אמא ולא נענתי<br />
<br />
אמא<br />
<br />
שיער אסוף ברשול חפוז<br />
<br />
בגד בלוי כדרך חיים דהוי<br />
<br />
עינייה ירוקות סתמיות<br />
<br />
לחייה סמוקות מקור<br />
<br />
פצעוני עור יבש<br />
<br />
בוהה בלא כלום<br />
<br />
במקום חשף לקור<br />
<br />
נרטבת בגשם<br />
<br />
כלא כלום<br />
<br />
&amp;nbsp;<br />
<br />
מצאתי אישה<br />
<br />
חסרת כל<br />
<br />
&amp;nbsp;<br />
<br />
בימיה הטובים<br />
<br />
עוד ניכר בה<br />
<br />
זכרון<br />
<br />
והיה הוא<br />
<br />
עלם חמודות<br />
<br />
את זכרונו<br />
<br />
איש לא יקח<br />
<br />
גם שחלפו<br />
<br />
ארבעים שנה<br />
<br />
סביבה נטושה<br />
<br />
לא איש יבין<br />
<br />
אמא שכולה<br />
<br />
אמא<br />
<br />
ואינה מאמינה<br />
<br />
שבנה לא ישוב<br />
<br />
ורק יום היכרון<br />
<br />
מעיר בה<br />
<br />
את הבום<br />
<br />
שנשמע על דלת<br />
<br />
ביתה<br />
<br />
בינך לא ישוב<br />
<br />
ובין כל המצבות<br />
<br />
לחללים שמו<br />
<br />
כמצבה עטורת<br />
<br />
סמלים<br />
<br />
על בן לוחם ואמיץ<br />
<br />
ולא לא תבין<br />
<br />
זאת עד יום מותה<br />
<br />
לגורלה<br />
<br />
&amp;nbsp;<br />
<br />
לא מאמינה<br />
<br />
כך אמרה לי<br />
<br />
שנה אחר שנה<br />
<br />
ואותה אזכור<br />
<br />
עד יום מותי<br />
<br />
אמא שכולה<br />
<br />
ולא מאמינה<br />
<br />
&amp;nbsp;<br />
<br />
נ ב<br />
<br />
כשדברנו תמיד<br />
<br />
היא אמרה בשיחות<br />
<br />
עליו כאילו הוא<br />
<br />
חי בתוכנו<br />
<br />
לא מת<br />
<br />
הוא חי<br />
<br />
והייתי אמור לבחור<br />
<br />
מילים שמתאימים<br />
<br />
למציאות שלה<br />
<br />
&amp;nbsp;<br />
<br />
כתבתי לכם<br />
<br />
שהיום הזה לא<br />
<br />
שפר עליי<br />
<br />
והנה זה בא<br />
<br />
חלפתי על עשרות<br />
<br />
מצבות אבני ציון<br />
<br />
כהכנה ליום היכרון<br />
<br />
וכל מצבה שאלתי<br />
<br />
אמא ולא נענתי<br />
<br />
אמא<br />

שיער אסוף ברשול חפוז

בגד בלוי כדרך חיים דהוי

עינייה ירוקות סתמיות

לחייה סמוקות מקור

פצעוני עור יבש

בוהה בלא כלום

במקום חשף לקור

נרטבת בגשם

כלא כלום

&amp;nbsp;

מצאתי אישה

חסרת כל

&amp;nbsp;

בימיה הטובים

עוד ניכר בה

זכרון

והיה הוא

עלם חמודות

את זכרונו

איש לא יקח

גם שחלפו

ארבעים שנה

סביבה נטושה

לא איש יבין

אמא שכולה

אמא

ואינה מאמינה

שבנה לא ישוב

ורק יום היכרון

מעיר בה

את הבום

שנשמע על דלת

ביתה

בינך לא ישוב

ובין כל המצבות

לחללים שמו

כמצבה עטורת

סמלים

על בן לוחם ואמיץ

ולא לא תבין

זאת עד יום מותה

לגורלה

&amp;nbsp;

לא מאמינה

כך אמרה לי

שנה אחר שנה

ואותה אזכור

עד יום מותי

אמא שכולה

ולא מאמינה

&amp;nbsp;

נ ב

כשדברנו תמיד

היא אמרה בשיחות

עליו כאילו הוא

חי בתוכנו

לא מת

הוא חי

והייתי אמור לבחור

מילים שמתאימים

למציאות שלה

&amp;nbsp;

כתבתי לכם

שהיום הזה לא

שפר עליי

והנה זה בא

חלפתי על עשרות

מצבות אבני ציון

כהכנה ליום היכרון

וכל מצבה שאלתי

אמא ולא נענתי

אמא

שיער אסוף ברשול חפוז

בגד בלוי כדרך חיים דהוי

עינייה ירוקות סתמיות

לחייה סמוקות מקור

פצעוני עור יבש

בוהה בלא כלום

במקום חשף לקור

נרטבת בגשם

כלא כלום

&nbsp;

מצאתי אישה

חסרת כל

&nbsp;

בימיה הטובים

עוד ניכר בה

זכרון

והיה הוא

עלם חמודות

את זכרונו

איש לא יקח

גם שחלפו

ארבעים שנה

סביבה נטושה

לא איש יבין

אמא שכולה

אמא

ואינה מאמינה

שבנה לא ישוב

ורק יום היכרון

מעיר בה

את הבום

שנשמע על דלת

ביתה

בינך לא ישוב

ובין כל המצבות

לחללים שמו

כמצבה עטורת

סמלים

על בן לוחם ואמיץ

ולא לא תבין

זאת עד יום מותה

לגורלה

&nbsp;

לא מאמינה

כך אמרה לי

שנה אחר שנה

ואותה אזכור

עד יום מותי

אמא שכולה

ולא מאמינה

&nbsp;

נ ב

כשדברנו תמיד

היא אמרה בשיחות

עליו כאילו הוא

חי בתוכנו

לא מת

הוא חי

והייתי אמור לבחור

מילים שמתאימים

למציאות שלה

&nbsp;

כתבתי לכם

שהיום הזה לא

שפר עליי

והנה זה בא

חלפתי על עשרות

מצבות אבני ציון

כהכנה ליום היכרון

וכל מצבה שאלתי

אמא ולא נענתי

אמא

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 16/04/2012
(סיפור זה נצפה 3,098 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]