בשכונת נוף ילדותי בשנות השישים ימי הצנע
ימים של חלומות ילדות כשהגרוש גם לא היה
והאוכל היה בקושי מספיק זוכרני שלעגבניה
האדומה והטיעמה היה טעם מיוחד שלא נדבר
על המלפפון שלא תמיד היה כי היה זה ימי עונה
ועוני שלנו הילדים היה ברור שזה המצב הנורמלי

אבל הכל היה מיוחד כי בגדים קנינו רק בחגים
של ראש השנה ופסח והיה זה עבורנו שמחה
מיוחדת ואיך שדאגנו לשמור עלהם מכל משמר
ואותם נלבש רק בערב חג זה לכשעמו היה חג
חגיגה בשכונה הרחינית כן שכונה זה אופי מיוחד
של הכל ביחד וכולם מכירים את כולם.

ערב שבת יום שישי לא אשכח את השעות המוקדמות
של הבקר המיוחד מכל הבתים והצריפים עלו ריחותם
של האוכל המיוחד של כל עדה ועדה מערקים פרסים
כורדים אורפלים ותורקים מען קבוץ גלויות של הוואי
שמתרחש בקולקטיב מען משפחה מורחבת ולא קשורה
אך קשורה בנפשה השמחה והאוהבת לתת לתת את 
המעט לטעימה להחליף רעיונות וכך עברו התבשלים
מבית לבית מטעימה לטעימה שכבר נתן אופי מיוחד
של ערבות הדדית לתת לחלשים יותר והעיקר שבשבת
יהיה לכולם לסעוד את האחרוחה היחידה והטעימה
של השבוע

וכך אני יכל לעבור על כל פרט ופרט מחיינו שהולך ומתגבש
מתוך צניעות
ורוצה להתעקב על הפרט התמים של אהבה  והיה זה
כבר מאוחר יותר מן הסתם שבו היה הלב כבר מוכן לקלוט
אהבה ולתרגם אותה לתשוקה כן היה ועוד איך היה
כן ידעתם בצריךף בקצה השכונה צריף עזוב שאליו חשנו
את אהבה הראשונה שמתוך בושה הצנענו זאת שם
הצריף שסומן בסימן מיוחד של בד אדום כתפוס למי

שחשקה נפשו והנפש שם ערגה לה שם בשקט וצניעות
שלא ידעו ההורים חלילה שנואשם בניאוף כך היה מובן
להורים שלנו שלעשות אהבה צריך רק אחרי החתונה
אבל החגיגה הייתה אבל אני להגיד לכם שזה היה
היה בצניעות שלעניות דעתי נתן הרגשה ותחושה של...
ובאמת רק היה נשיקות והתגופפנו ולא מעבר לכך
כי שמרנו זאת לאחרי החתונה

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 29/12/2011
(סיפור זה נצפה 2,877 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]