באת אליי ברגע של חולשה כמו ציפור לכודה
עצי השלכת תפסו אותך ערומה וחסרת מעצור
באת אליי כשאני ביום סוער שערום יומי מלכת
חסר טעם מעת הזמן שאינו ידוע
ואת ואני ערומים
והכל ערום ופתוח לכל
ובערת בי
ואני חנוק ולא שפוי
עד הבדל האחרון
שרוף
ורגוע
והקפה החזק
בוץ ושחור
היה לרומן
ביום מתוח
ואת שורפת
כי לך הכח
לרומן
שכזה
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 12/05/2011
(סיפור זה נצפה 3,593 פעמים)
