הלכתי כמשאית עמוסה באהבה
טעונה על לבי כמטען חורג באהבה
דחוקה בשקרים של שנים אלוקים עדי
בלילות צמאוני שכבתי על משכבי בכאבי

 כותב לה שירים בגעגועים עורג בחלומי
חולם לה בלילות אבודים דומיה אהבתי
עצורה בגאוותי שנים של צופיה בעומקי
קרעה לבי לרסיסים דמעותי פזורים
במקומות אהבתי צעקתי לה בתהומות
ובחלמות אלייך אהובתי

אהובה בת זנונים לא נתנה מנוח לחיי
זיינה לי את החיים בכמיהה כהוויתי
חיי לא חיים אהבה של פעם בחיים
עצורה בגאוותי

תמיד אמרתי ושקרתי לא אחזור עד
דם אהבתי האחרונה לא רוצה באהבתה
גופי ונשמתי מתמלאים בגעגועים חונקים
עוצרים נשמתי אולי אמות זה הרגע .זיעה
נגרת שוטפת גופי
רועד נקרע ונגזר לחתיכות חתיכות
שדים ורוחות צוחקים לי מה לך אהבתך
לא נותנים דרך חזרה

והדרכים הצמתים הגשרים וכל דרך אפשרית
ללא מוצא אהבתי.

והנה באופק נוצר חור פתחון והחור נפער
ואהבה מתקרבת כמו גישושים באפלה
כמו ניצוץ של כוכב בלא ירח
נמצא מוצא מושא לאהבתי גאוותי צעדתי
 רגליי מהססות רועדות פיק רגליים
והדרך הגאווה טעונים לדרך חזרה

והדרך לא קלה לי
הלכתי לעולמה
עצורה .
עצורה הוייי אלוקים

אמרה לי חברה טובה
לך לך
ואני והדרך........וכל
אשר.......................
סיפור חיי מטורפים
באהבה
חברה יקרה
תודה
אבל............הדרך
לא קלה בגאוותי
מזוינת........בטיפשותי...
...............................
מחר אכתוב מה היה
ומה יהיה כמו תמיד
בגעגעוים
אלו הם

 אחזור לכתוב לה שירים
מזווית.........................
ושונה כמו מילה מתחלפת
במחלף אהבתי
ושוב אוליייייייייייייי
ואטעה במחלף
מבולבלים
גם אני

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 15/07/2012
(סיפור זה נצפה 3,215 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]