פעם כשהרוח נשבה והיינו צעירים
פעם כשהיינו אוהבים והיינו צעירים
פעם כשהיינו נטולי מחשבות שוללות
פעם אמא עוד הייתה לתת יד מלטפת
פעם עוד ידענו לשחק בחצר
אהבנו 

פעם לא חשבנו מעבר היה תמים

פעם היא אמרה לי.

היי אתה ייש ולעניין....

לא היו מחסומים לא היינו קטנונים
ידענו לאהוב ישירות מבלי לעשות חשבון

הפעם הרוח מרגישה אחרת

הרוח כבר חולפת
ואת לא ממהרת
ומחזור השעון מתקתק
לא עוצר ומהירותו גוברת
ואת

את תוהה מה כבר

ובבית אבות נטולי עצמאות
כבר כולם לא תוהים מה כבר
כבר חלף .מה עוד אפשר

ואת

ממני אשר תההתי
למילות שירייך

ממשיך לחבק
מבל לתההות
כשאני ברור לעצמי

כשתהיה ברורה לעצמך
בכל תחום בחיים

בטוחני שבמושב זקנים
לא ישבו לצים

לכל הנשים שטרם נרשמו
למושב זה

עוד רגע עוד שנייה
זה כבר שנה כפולה ומכופלת
אל תתההו 
מראה מראה האם אני.......
תעופו על זה

מרוב אבק החיים כבר..
שום סוס הוא כבר לא לבן
אם אפור הוא לגבנו הוא לבן
לגבנו החיים על פי הסוס
אולי רובנו צריכים משקפיים
יותר חדות על החיים ותהיותיו

ואני בדד צחוק הגורל
ממשיך לצחוק על החיים
בדרך לא לבנק
בדרך החוצה........
והדלת נסגרת
ושם לא ישאלוני ואין לי שאלות
בעצם כן אבל לא
גיהנום או גן עדן
מה כבר
העיקר שם
התשובה

יאללה לכונה על זה...רגע מה?........

אלוקים............................מה כבר
עוד לא עשיתי.........................יאללה
דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייעם זה

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 07/06/2012
(סיפור זה נצפה 3,071 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]