השמיים כחולים השמש בין האביב לקיץ
מכוסים חלקית עננים חולפים
פעם מאירים פעם כבוים 
משחקים באהבתי מטעים רגשותי


והיה זה הרגע שקרניה פצחו בשיר
ענגו לרוחי .
יצאתי מקדרות בדידות שעה חשוכה
כשמש המוסתרת לשמש הקורנת.

יצאתי אל המרחבים הירוקים מקום
טוב באמצע החיים לראות את השלווה
ציוץ קולות אחרים מערים הומה אדם
נוגסים מהמרחבים אבני בטון למגדלים

השקט הזה השלווה כאישה חסודה
אישה כרחל משקה העדרים
והיום אישה משקני ברעל היוצא
מפיה מסתחרר משתגע לא מוצא
עץ יסתרני בצלו יכסני יעטפני יחבקני
גופי מתקלף מתעוות מסריח מהחיים
כפועל בכפי ידיו יביא לחמו

והנה ירוק הרים עצים על ענפיה מקננים
תאיר ארץ לכבודי ונשמחה בה ידידותיך
זיו העולם נפשי חולת אהבתיה נועם זיווה
נכסוף ונכספה מחמד לבי
יגאלני נפשי חולה אהבה אני

מצאתי אישה על הבר כוסית קטנה
רקדנו הלב שר הגוף צמרר לגעת
והיה זה היום לו נכספה נפשי
ברחנו לניגון של אהבה צמאה נפשי
רננה אהבתי

ולמוחרת הדבקות המסרים סרבו
לעצור הבקשות התהומיות להיות
חלק בלתי נסבל מחייה שאיני מכיר
מספיק
איך אוכל למסור חיי איך אוכל
להיות שוב בכלא רחם עליי
רחם נא תן בלבי על כבוד אהבתי
על הבית הזה על העצים המלבלבים
רחם על כל אשר אני רציתי ולא מוצא

סגרתי  את הנייד נתתי לעננים שוב לכסות
והנה אני כותב על הטוב והרע
ואצחק לחיים הנותנים לי והיני שבע בימים
בנשים ענני ענני אלוהי 
מצא אבדתי
ורגש אין בי
כהולך בדד
מצאתי
פה לכתוב

נ ב

זה אני ולא אני
אם תרצי לדעת
אם זה אני
אזיי איני יודיע
את שקוראת אותי
וכתבת לי אם זה אני
אז איני משיב נחרצות
כאהבתי

ואם עדיין איני ברור
סליחה שלא מצאתי
תשובה לכך
מכאן תמצאי מי אני
שגם אני איני מכיר

לך מנהריה
ולך מהשרון
ולך מהדרום
כולכן אוהבות
מתרגשות
ועדיין אינכן
מבינות
למה....

למה מה אמרתי
ואת מהשרון תמשיכי להצחיק אותי
היה נהדר משחרר ומהנה
עפתי ומהר מאוד נחתתי מהר מאוד
וכאן אני

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 25/05/2012
(סיפור זה נצפה 3,467 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]