העצבות נושקת מטריפה את הבדידות
הכל קורס דרך המחשבות הגוף זר לי
הידיים מחפשות אותך הלב שבור רוצה
אותך טרם אמרתי הכל
נעזבו הנופים
נעזבו החיים את הנוף שמלאת עזוב
כעץ ואין איש רוצה
אותך רוצה מתמיד
לצחוק להתגלגל במיטה
לזרוק את הכרית לראות אותך
ממלאת את הריקנות שבי
והשברים פזורים בכל פינה
את מופיעה ומחזקת את הכאב
והשירים דומעים הלב דומיע
את יודעת כמה את חסרה
המסרונים לא מגיעים הנייד
דומם הצלצול היחיד זה
השובל שבכאב השיר
שרצית לצעוד לחופה
אני שומע ולא מאמין שאת
מרסקת אותי לשברים
המזכרים שאת עוד..........
עוד חולם שתופיעי לאסוף
את השברים
הפזורים כאן
זה מחניק
לראות את
החדר עצוב
את המיטה ריקה
את המטבח מערומים
של כלים
את המקלחת המריחה
את גופך
השבר הזה כאן
מחכה לאסוף אותך
ולהניח שאת עוד.......
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 23/03/2012
(סיפור זה נצפה 3,173 פעמים)