ראיתי אותך נכבשתי ללא סייג בתוך חייך
רק הלב שלי יודיע את לא יודעת מה איך ולמה
האם להיות מאוהב הוא החט שבעוונו אני
סמרט ולא אדם בהעדר אהבתך נמוגו
כל הרצונות להיות שוב מאוהב ולשרף
מחדש שאינו חדש לו רק יכולתי לא להיות מאוהב
שהלב מרגיש רע שאת שכבשת ולהיות מאוהב בך
זה הדבר הרע שאינו מרפה גם שאת כאן ולא כאן
אמרתי לך כבר אהובה יקרה בלילה קר כמה קר
כמה רע כמה את חסרה וכמה את לא רצויה
אומללות שבי משחקת בי עד מתי תעלוזי
רק שחררי אותי לא רוצה יותר אהבה
רוצה ללכת לאמא להגיד לה
עטפני חזק עודני ילד
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 01/02/2012
(סיפור זה נצפה 2,987 פעמים)
