אני כבר רגיל לחיות בעצב
לכי. ותני לחיות בצל אהבתך
מחר עם אור השחר דרכנו
נפרדים תני את הלילה הזה
מתוק כמו שלימדת אותי.
להיות או לא להיות שפוי
בשיכרות אהבתך.
שנים חולפות את אהבתך
בלכתך אקח צידה לדרך
לא אדע אם אמצאך
את אהבתך אשמור
לי למשמרת כמו
את בתולי
לקחת בליל סוער
ביישן נעדר תשוקה
סחפת אותי לריגושי החיים
הפעם הראשונה להרגיש
אותך עמוק טבוע באהבה
שלא ידעתי מהיא אישה
לכי
תני את הלילה האחרון
כמו הלילה הראשון
ולבי נמס לכי בכאב
מאז עזבת אותי יום ולילה
עליך חושב .לכי את הכאב
אקח כמו את אהבתך
ביסורי החיים אמצא אותך
גם ללילה אחד זוהר
שלא מצאתי באישה אחרת
כי את הלילה הזה שברתי
את מחסום החיים
לכי גם שהרוח הסוערת
אתך מרגיש כמלטפת
נשבעת שאת אוהבת אותי
וכעת את הולכת ועוזבת אותי
לבדי. לכי
אנא אמרי מה את מחפשת
רגע לאן את הולכת בכאבי
שחכת את חיינו ואהבתנו
לאן את הולכת
את כלל לא מרחמת על
לבי הטוב
אמצאך באחד המסעות
לעוד לילה זוהר
לקבל את בתולי
שלא אחייה יותר בכאב
כי מאהבה נותר רק הכאב
הזוי היום הזה שלאהוב
צריך גם לדעת ללמוד לחיות
בכאב
