ריחות אבק השקט צועק יללת חתולה
כלב מי נובח ואדם מתייסר בכאבו
האורות מדלקים את הרחוב בקצה
השכונה זקנה גלמודה יושבת
על שרפרף בוהה בלילה תהומי
גם לא תסעד לחם קפוא ליום
השואה שתיקתה מחוללת
שמונים שנות בדידות לב קבור
בלילות הבדולח עטופים באבק
שרפה משפחות משפחות הם
רק שמות זכרון לא ימחק
תשב שעות כמו תמתין
ואיש לא ישיב לה

  לב קבור

למה לא שבים החיים
לכל  אשר הם בחייהם
מתים טרם חוו
ולא שרו להם ציפורים
נודדות מארצות רחוקות

קבור לבי בלעדייך
ערב ערב מילל לבי
אבק שרפה הערב
רד
לא ינקה בגשם
בנשים אחרות 

אהבה אחד

שואה זקנה שתיקתה
חוויה והאושר צועק
בכאב בצער רוויה
שאין איש יבין זאת
בלילות עמומים
רועמים בצער השתיקה

הערב רד בצער

כותב בשעה הקטנה
של הלילה הארוך
שלמה ארצי ישיר
ברקע
תגידי מה עובר עלייך
וזוג שכנים צועקים
מפרים את השקט
איפה 
הם הימים שלא ישבו
עוד
והלב קבור

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 25/06/2012
(סיפור זה נצפה 3,058 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]