אל תתני מעצמך מה שאת לא
אל תמריחי את היום בצבע דוהה
אל תגידי מה שאת לא ואינך כזו
את תלכי בדרכי האירי דרכך בנרך
שאני אוכל לראות אותך כפי שאת
אכלי אותי בנחת ובאהבה כפי שאת
אוכלת מטעם אהוב עלייך שמה את
אחרת תקאי אותי
הנחי לי בדרכי כפי שאני רוצה את דרכך
בדרכנו נמצא את קוו המשווה שלא נמעד
במכשולים הצפויים מאי הידיעה לדרכך ודרכי
כשאת מחייכת חייכי וכשאת עצובה עצבי שאדע
רגשותייך דימועתייך הניחי להן לזרום את צמאוני
ירוו מאהבתי לך אל תעצרי במכשול אעזור לעבור
גם אדע שעל גופתי תצליחי בחייך כפי שאדע שאת
היא הראוייה למותי בעת מבחן למענך

אם נדע זואת נדע אהבתנו באור אהבה הצחוחה
והגלויה גם אדע את המקום האפל בחייך אדע שזו

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 27/06/2011
(סיפור זה נצפה 3,504 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]