אל תלכי לבדך  אל תלכי כשהוא הלך
החלל הריק הנפער כמו תהום בלתי
נגמר והכאב נערם והצער מדמם
והארץ ויושביה אוכלי אדם

כאדם האדמה העץ המקום הקדוש
לכל אדם יש אהבה יש נשמה תקווה
כמיהה למושלמות להתחברות להבנה
לצד השני שאלוקים ברא בראשית
אהבה

לכל בראה הוא ברא עולם מושלם מתוזמן
לכל חלקיק יש קליק התחברות תולדה מתוך
תולדה

ואת פוסעת היום מתנתקת מתנקה בוחרת
דרך חדשה מתוך דרך שהייתה קוקלת
כלואה ולא את

היום את מתוך תולדה בלתי מובנת
הולכת לדרך חדשה הדרך שלך
הדרך ומאמין שהיא עבורך סמל
לחופש ראשית דרכה ומכאן הדרך
היא בחירה שלך וגם אם אין בה
בהירות ומעומעמת היא היא דרך
יותר מוארת יותר מחושלת
ואל לך לחשוב אחרת כשהכאב
עוד שאריותיו תקועים מעצם
הזמן הזה

שאי ברכה שהעולם הנברא
יהיה וורוד כילד הנולד ועורו
הרך  כרך לך בדרכך

בהערצה והערכה לך
יוני

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 12/05/2012
(סיפור זה נצפה 3,434 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]