ברחובות העיר צועדות אהבותיי
בין סלעים שדות ספסלים ומצלות ים
קטפתי אהבתי
שירים כתבתי לכן ופרחים שזרתי
בנתיב חייכן
לכל אהבה ענוגה ערגתי אהבתי
שירי נשמה נשמעו בגרוני צלולה
המילה אהבתיך בחייך ולכל אחת
מכן פינה שמורה במסע אהבתי

ידעתי אהבות ידעתי עומקן ברגש
ידעתי שיום המחר יפוג בדמדומי
הבקר החם מליל אמש

חסרה לי האומץ לאמץ
כי הפחד מחריד מלכת
רגלי בנתיב ההולכים כעדר
אחר המילה הכתובה כתובה
בליל קדושים המתקדשים
בטבעת והמתגרשים
בסבל ומרורים הנקרעים
בין אהבה לשנאה

אתן אהבותיי תשארונה
אהבותי ללא שנאה
ללא גרושין ללא.......
רק אהבה תחמול
עליך אלוהייך
כמשוש חתן ביום חופתו

וצעקתו כצעקותייך
ימלאו כיסם עורכי דינכם
וריקנות בכם תבער
כנפול חלל בקרב
עקוב מדם

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 19/06/2011
(סיפור זה נצפה 3,395 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]