אהבה שלי שלה, של שניים אוהבים.
אוהבים זה כח של שניים שמתמכרים
לאהבה פסטורלית.

בחרתי בה להיות האישה של אותה.
אותה אהבה ,שחיים את אותה אהבה.
אהבה של אותה נעימה לאור הקסם
שמתנגן שוב ושוב מתעלסים מתעלסים
לא .זאת לא אהבה שלי ולא שלה ,של
שניים על גבול הזקנה שעוד לא ממש
מומשה.

הוי איזה אהבה פסטורלית של שניים
חסרי מנוח.
שעצי שלכת מבשרים את בוא הזקנה
ועוד רגע נשיל עוד שנה של אהבה
ועוד שנה................

ואז, אוי אז
.
עזבתי את אהבתי.
לה כתבתי
בלכתי
מילותיי
באותה נעימת אהבה שעטפה
תקופה של שניים אוהבים

איש מבוגר שנזכר באהובתו
הצעירה.
פרדה עצובה
כואבת
עטופה בגעגוע מצער
לאותה אהבה בשניים.

חשבתי שהצער יגליד
פצעי אהבתי
.
אבל נפער וגדל החור בלבי

אהבה של שניים.

ידעתי אש ידעתי כאב
אשר הזמן לא חלף
והכאב כצל נצמד
הולך איתי מאור השחר
ובחלומי את מתעלסת
יפה שלי.

אוהב עדיין.
והימים כה כואבים
לילי שחור משחור
ואהבה שלי....

ישנם הרבה אהבות
ואהבה הזאת
תשאר לעולים

הוי אהובתי .מה..

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 25/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,498 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]