יצאתי לרעות בשדות אהבתי
ובשוקת רוו צמאונן ...........
וצמאוני שוקק לטיפת אהבה
אהבה בה צמאונם של אוהבים
יונקים כל טיפה להרוות צמאונם
ינקתי כמו תינוק שוקק
משדיהן של הרוצות להניק אהבתם
לא חמלתי על שום טיפה הבאה לחיכי
כל אהבות לא דומה להאחת שלי
טיפה סרוחה שסרחה לרעות בשדה האחר
ואני באין חמלתי משקה אותן בתאוותן
חמלה בא נפלתי חלל לטיפה הסרוחה
השוקקת לצאת מעומק אהבתי
אהבה ?
מהי אהבה .
אולי ההרס העצמי שבי לא חמל עליי
לתת טיפה אחת להאחת שלי
והיום לבי לא חס לבוא אהבתו
ביום צרתו.......
חבל אבל די
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 25/04/2011
(סיפור זה נצפה 3,450 פעמים)
