זיעה שטפה פניי חום נלהט מתוכי חרוך גופי צמאה נפשי
ראיתייה טוענת גופה במלבוש מינמלי  שדייה נטעו כרם
פרותייה כלבבי יופיה בעוצר נשמתי גופה לתלפיות הר
אהבתי שנותיה הצעירות נתנו סומק אדמדם לפניי
ידעתי אותה כנה צחורה ומאוהבת בחיי סיפוריי
נתתי אהבתי באהבתה ידענו יום ידענו ליילה
בגופה המשתלח על פני מיטתי בגופי
ידענו לעת הזו לזורם כנהר הנשפך
ימה המתמזג ונמחק בבואו לעומקו
כך נמחק גילי בגילה לגיל אהבה
יחי נפשי בנפשה בנפש אוהבת
בבוא העת הזו  לה ולי
יפים הימים כאביב מתבקע
כפקעת הבוקעת על פני האדמה פרח צץ מאין
כך צצה אהבתי מאין לך באת ברגע של חולשה
והינך צעירה יפה בנשים חכמה אך מה לך ילדה
בי ובסיפוריי

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 28/06/2011
(סיפור זה נצפה 3,299 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]